זכות יוצרים

זכויות היוצרים מגנות, בעיקרן, על יצירות אומנותיות מקוריות.

אעפ"כ, דין תוכנת-מחשב כדין יצירה ספרותית.

"זכות יוצרים" פירושו זכות-יחיד להעלות על הבמה יצירה או חלק ניכר ממנה בצורה של ממש או להעתיקה;

אם היצירה היא הרצאה – לקרוא את היצירה או כל חלק ניכר ממנה;

אם זו יצירה שלא נתפרסמה – לפרסם את היצירה או כל חלק ניכר ממנה;

וכולל המונח את זכות-היחיד לעשות כדלהלן:

1. להוציא לאור, להעתיק, להציג או לפרסם כל תרגום של היצירה;
2. אם זו יצירה דרמטית, להפוך אותה לרומן או לכל יצירה אחרת שאינה דרמטית;
3. אם היא רומן או יצירה אחרת שאינה דרמטית או אם זו מעשה ידי אמן, להפכה ליצירה דרמטית, אם בדרך הצגה בציבור או בדרך אחרת;
4. אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית – לעשות כל תקליט, דיסק, דיסקט, סרט, או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר להציג או למסור את היצירה בדרך מכנית – ולהרשות את עשייתם של המעשים האלה.

תוקף זכויות היוצרים הינו 70 שנים מיום מות-היוצר של היצירה.

הפרת זכות יוצרים:

רואים זכות-יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י אדם, אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה על-פי חוק לבעל זכות-היוצרים (קיימים מספר יוצאי-דופן, כגון העתקה לצרכי לימוד או בקורת).

כמו כן רואים זכות-יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י אדם אם –

1. הוא מוכר או משכיר או מעמיד או מציע לשכירות בדרך מסחרית; או
2. הוא מפיץ לצרכי מסחר או במידה שיש בה כדי להזיק לבעל זכות-היוצרים; או
3. מציג בתערוכה לפני הציבור בדרך מסחרית; או
4. הוא מחזיק בה; או
5. מביא מחו"ל למכירה או לשכירות בישראל;

כל יצירה שלפי ידיעתו היא מפירה זכות-יוצרים או הייתה מפירה זכות-יוצרים אילו נעשתה בגבולות ישראל.

כמו כן רואים זכות-יוצרים ביצירה כאילו הופרה אם הרשה אדם לתועלתו הפרטית לתיאטרון או למקום-שעשוע אחר להשתמש ביצירה לשם הצגתה בציבור בלא הסכמת בעל זכות-היוצרים, חוץ אם לא ידע אותו אדם ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שיהא בהצגה משום הפרת זכות-היוצרים.

זכות מוסרית

הזכות המוסרית הינה חלק מזכויות היוצרים ומזכויות המבצעים, אשר לפיה:

1. מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים;
2. מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה;

זכותו זו של המחבר אינה תלויה בזכותו החומרית באותה יצירה, והיא תעמוד לו אף לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה, הועברה לאחר.

זכות מבצעים

"מבצע" הינו אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית.

למבצע תהיה הזכות שהמעשים המפורטים להלן לא ייעשו אלא בהסכמתו:

(1) טביעה (שימור של ביצוע או של שידור באמצעי כלשהו באופן המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את הביצוע או את השידור);

(2) שעתוק (הכנת העתק של טביעה או של חלק ניכר ממנה), אלא אם כן נתקיימו שני אלה:

(א) הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע;

(ב) השעתוק נעשה לשם אותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע;

(3) שידור של ביצוע, אלא אם כן נתקיים אחד מאלה:

(א) הביצוע משודר על ידי רשות השידור, הטלוויזיה הלימודית או גלי צה"ל, הוא נעשה על פי טביעה או שעתוק שלה שנעשו בהסכמת המבצע, וקיים הסכם בין המשדר ובין המטביע בדבר זכות השימוש בביצוע;

(ב) השידור הוא שידור-משנה שהמשדר המקורי הסכים לו;

(4) מכירה, השאלה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה – לצרכי מסחר, של טביעה או של שעתוק שלה, כשהטביעה או השעתוק נעשו ללא הסכמת המבצע.

מבצע זכאי לתמלוג ראוי בגין השמעה או הצגה של ביצועו.

תקופת זכות המבצעים הינה 50 שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי.